"אפשר לסכם את עבודתי כתיאור מעשה הבריאה
  והשגחת ריבונו של עולם על המציאות, התורה והמצוות, גלות וגאולה. "

ברוך נחשון נולד בשנת 1939 בעיר חיפה.  
הוא החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את שירותו הצבאי עשה בגרעין נח"ל בקיבוץ לביא, שם עסק ברעיית צאן.     מרחבי הטבע שהילך בהם עם עדר הצאן חיברו אותו אל שורשי העם היהודי ואל הטבע האלוקי שהשפיע רבות על עבודותיו.
לאחר סיום שירותו בצה"ל התלבט נחשון בין נסיעה לפריז -מרכז האומנות-    לבין אהבתו העמוקה לארץ ישראל - מרכזו הרוחני של העם היהודי. בסופו של דבר בחר להישאר בארץ.
בילדותו נוצר קשר עמוק בינו לבין האמן שלמה נרני, תלמידו היחיד של סזאן. קשר זה בא לידי ביטוי בזכות שייחדה את נחשון לצפות באמן בשעת עבודתו.עם סיום שירותו הצה"לי החל נחשון את לימודיו המקצועיים אצל נרני.  נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

את הקשר עם חסידות חב"ד החל נחשון עוד בצעירותו. קשר זה נבע מאהבתו לניגונים המאפיינים את חסידות חב"ד. ב1965 זכה נחשון למפגש ביחידות בן שלוש שעות עם הרבי מליובאוויטש בניו יורק. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן היהודי בפרט.    הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור בניו יורק, ואמר:"אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים.    נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.
למרות הקושי במשימה זו, מסר עצמו נחשון בשלמות להלל את חכמת הבורא באמצעות אמצעים ויזואליים.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים,     נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות,  חידשו את הנוכחות היהודית בחברון שהייתה ריקה מיהודים מאז מאורעות 1929, בהם נטבחו יהודי חברון.    בכדי להדגיש את חשיבותה של התרבות היהודית של העיר חברון החליט נחשון לפתוח גלריה ליד מערת המכפלה. באותה תקופה ביקר נחשון בבתי התושבים הערבים על מנת לקבל זוויות ראיה שורשיות מקומיות ושונות לצייר דרכן את העיר. באחד מביקוריו של נחשון במערת המכפלה פגש חסיד ברסלב זקן. זה יעץ לו לקרא תהילים במשך ארבעים יום ברציפות על מנת לזכות בגילויים משמעותיים. נחשון עשה כמצוותו של הזקן, ולאחר ארבעים יום ראה מחזה של שמים נפתחים, וחזה בחזיונות שישפיעו על יצירותיו בעתיד. מאז חווה נחשון חוויות דומות של חזיונות, ולכן השמים הנפתחים הינו מוטיב שחוזר על עצמו בעבודותיו.

"השמים נפתחים -משמעותם ראיה מעבר לעולם המציאותי, ראיה הנוגעת בדברים שמעבר למסך  המציאות", דברי נחשון.

אומנותו של נחשון מתייחסת למגוון רחב של נושאים,  ומולידה מגוון רחב של סגנונות.

הוא מצייר כדי לציין ולהדגיש את נוכחותו של רצון הבורא בעולמו, וכדי להשרות את נוכחות הבורא בעולם. נחשון מצייר את שרואה דרך עיניו, כצייר בעל השראה רוחנית עליונה, וכדי להעביר את אותן חזיונות  לעולם, כל אחד מציוריו של נחשון ניתן למחקר מעמיק כספר קודש הצופן בתוכו אינפורמציה על: מעשה הבריאה, העולם הזה והעולם העתידני. בחלק מן היצירות מוצגים חזיונות העולם בעתיד עם גאולתנו האחרונה, עולם שכולו שלום ושמחה, מלא טוב ואור. עולם שבו התגלות חסד עליון גלוי לכולם, עד בא גואל צדק.

ציוריו של נחשון מספקים צוהר לאותו עולם מרתק של מה שצופן לנו העתיד, כאשר עבודת האנושות תגיע לסוף דרכה - לשלמות מוחלטת.